סוגסטיה – הדרך המהירה לשינוי הרגלים רעים

סוגסטיה או באנגלית suggestion = הצעה, היא תהליך שבו נוכל "להציע" לתת מודע שלנו לשנות את עמדותיה של המחשבות, האמונות והרגשות שלנו. כדי שנבין יותר טוב מהי סוגסטיה אנו צריכים להבין כיצד המוח שלנו פועל. המוח שלנו מורכב ממודע, סמוך למודע ותת מודע והגורם הביקורתי.

מהי סוגסטיה- 

סוגסטיה היא טיפול הדומה לפסיכותרפיה והרוב מקשרים סוגסטיה כטיפול בהיפנוזה. היא מטפלת בבעיה המבוססת על הרגלים התנהגותיים. היא פועלת כך; אם אנחנו מצפים למשהו שיקרה או מצפים לתוצאה ספציפית כלשהי, הציפיות שלנו ממלאות תפקיד מרכזי בסוגסטיה. הציפייה והמחשבה של ההצעה משנה באופן לא מודע את ההתנהגות והתגובות שלנו כדי לממש את התוצאה שאנו מצפים לה.

תת מודע (Unconscious) –  

הינו החלק הגדול ביותר במוח שלנו והוא למעשה כ95% מהמוח האנושי המשפיע על הנפש שלנו. הוא זה שאחראי על ההרגלים וההתנהגויות שלנו, אפילו אם מדובר בהרגלים והתנהגויות רצוניות כמו עישון וגם בהרגלים והתנהגויות לא רצוניות כגון שפת גוף, קצב הנשימה, טון הדיבור, תחושות חיוביות או שליליות והאמונות שלנו. כל תכונות אלו נמצאים בקטגוריה של התת מודע. ברגע שהוא מקבל הצעה (סוגסטיה) המוח שלנו אוטומטית מקבל את ההצעה ומשנה אותה לפקודה.
לדוגמא: כמו שמחשב מקבל פקודה בשפת התכנות.
ניתן לנצל תכונה זאת במוח שלנו על מנת ליצור שינויים או להשפיע עליה בשיטות טיפול כמו היפנוזה. לפי התאוריה של ד"ר גו'זף מרפי, אחד החוקרים המבריקים בחקר הלא מודע, מתאר איך כל מחשבה שלנו "נאגרת" בתת מודע שלנו ונשארת שם לתמיד. הלא מודע משמש אותנו לשליפת זכרונות במצבים מסויימים העוזרים לנו להסיק מסקנות מהעבר, מה שבמודע לא נותן לנו לעשות.

התיאוריה שלו אומרת שכל זיכרון שאנו אוגרים, עוזרת לנו לסלול את שביל חיינו. אפשר להכניס לנו מחשבה לתת מודע דרך סיפורים, תמונות ודמיון מודרך. אם נבין כיצד התת מודע  פועל, נוכל להבין מהי מחשבה היוצרת מציאות. למשל, אם אני אגיד כל בוקר שהיום אני הולך להרוויח מיליון שקל ואאמין בזה, ואשנה את הדאגות שלי מבחינה כלכלית, התת מודע שלנו יקבל את הפקודה ויתחיל לסלול לנו את הדרך למיליון. 

סמוך למודע (Preconscious) – 

בחלק הסמוך למודע, נוכל למצוא את הזיכרונות, תחושות והרגשות שלנו. נוכל למצוא את כל אלו בכל שלושת הרבדים, אך מה ששונה בסמוך למודע הוא שזיכרונות, תחושות ורגשות לא נמצאים שם, אך ניתן להעלות אותם למודעות ללא קושי דרך סוגסטיה. בסמוך למודע נוכל למצוא תאריכי יום הולדת, אירועים חשובים, זכרונות מהבר מצווה וכו'. 

המוח המודע (Conscious) –

 המוח המודע הרבה יותר קטן מהלא מודע. למעשה, המודע שלנו מתפרש על כ-5% מהמוח האנושי.
לחלק המודע שלנו יש 4 תפקידים מרכזיים:

• מנתח וביקורתי -בוחן ומבצע השוואה של מה משתלם יותר ומה פחות, מודד אותנו ביחס לאחרים.
  
• מספק הסברים הגיוניים להתנהגויות שלנו, הבעיה העיקרית עם ההסברים אלו היא שההסבר הגיוני להתנהגות אך לא בהכרח ההסבר הנכון והאמיתי אליה. לצורך העניין, אדם החווה התקף חרדה יכול להגיד שזה בגלל שהוא לא מרגיש טוב כשבעצם הסיבה האמיתית להתקף החרדה היא הרגשות שהוא מדחיק בלא מודע.
  
• מודע לדברים ברגע נתון למשל; צבע החולצה שאני לובש.
• זיכרון לטווח קצר, לדוגמא: אנחנו מבקשים ממוכר בחנות נעליים מידה, והוא הולך להביא מהמחסן את המידה שביקשנו. 

הגורם הביקורתי (סוגסטיה) –

מכיוון שהתת מודע שלנו מתאפיין בתמימות אשר גורמת לו לפעול על פי כל הצעה שיקבל, למוח שלנו הוצב שומר, שהוא הגורם הביקורתי. הוא יושב בין החלק המודע לבין התת מודע, ותפקידו הוא לא אחר מאשר לבצע סינון קפדני של כל הסוגסטיות שרוצות להיכנס ובכך בעצם לא לאפשר לכל סוגסטיה שהמוח מקבל להיכנס לתת המודע. למשל, כדי להכניס סוגסטיה כלשהי לתת המודע של אדם אחר נצטרך לעקוף את הגורם הביקורתי שבמוחו. איך הגורם הביקורתי יודע לסנן איזה סוגסטיות נכנסות ואיזה לא?

תת המודע שלנו לא ממש אוהב להשתנות וכך יוצא שכל פעם שהצעה שסותרת את תת המודע תנסה להיכנס היא תידחה. למשל, אם ניקח לדוגמא אדם שמעשן כל החיים ותינתן לו הצעה של גמילה מעישון לתמיד ולגרום לו לחשוב בריא יותר. המוח שלנו אוטומטית תדחה את הרעיון של גמילה מעישון מכיוון שאותם הרגלים כבר לא ניתנים להזזה. כשמטפלים באדם באמצעות סוגסטיות, על המטפל לעקוף את הגורם הביקורתי במוחו של המטופל על מנת לגרום לשינויים הרצויים להתרחש, כמו גמילה מעישון. למעשה, זאת אחת הסיבות למה טיפול בסוגסטיה כל כך יעילה ומוצלחת.